בבא בתרא 23

פרק 23

א אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בֶחָצֵר. אֲבָל בְּגַנּוֹת אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵד̇ אַמּוֹת מְעַכְּבוֹ. [רִבִּי יִצְחָק אֲמָרָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָא. רִבִּי חֲנִינָה אֲמָרָהּ קוֹמֵי רִבִּי פִּינְחָס בַּר חָמָה. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בֶחָצֵר אֲבָל בְּגַנּוֹת אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת מְעַכְּבוֹ.] שָׁמַע רִבִּי אוֹשַׁעְיָא וַהֲוָה בִישׁ לֵיהּ. אָמַר. אֲנָא אֲמָרִית שְׁמוּעָתָא וְלָא אָמְרֵית מִשְּׁמִי. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בֶחָצֵר אֲבָל בְּגַגּוֹת אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת מְעַכְּבוֹ.
ב <strong><big>משנה:</big></strong> זִיז עַד טֶפַח יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה וְיָכוֹל לְמַחוֹת. פָּחוּת מִטֶּפַח אֵין לוֹ חֲזָקָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת.
ג <strong><big>הלכה:</big></strong> זִיז עַד טֶפַח יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה כול׳. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. זִיז הַיּוֹצֵא [עַד] טֶפַח מוֹצִיאוֹ אַתְּ אֲפִילוּ כַמָּה. לִמְשׁוֹךְ כַּמָּה. נָתַן ר׳ הוֹשַׁעְיָה. בְּחוֹלֵק אֶת בֵּיתוֹ.
ד <strong><big>משנה:</big></strong> לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲלוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשּׁוּתָפִין. לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אֲחֶרֶת לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשּׁוּתָפִין. בָּנָה עֲלִיָיה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשּׁוּתָפִין אֶלָּא אִם רָצָה בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ וּבוֹנֶה עֲלִיָיה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ וּפוֹתְחָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. לֹא יִפְתַּח אָדָם לַחֲצַר הַשּׁוּתָפִין פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח חַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. הָיָה קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן קָטָן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָּדוֹל אֶחָד עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁנַיִם.
ה <strong><big>הלכה:</big></strong> לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲלוֹנוֹתָיו כול׳. הָכָא אַתָּ מַר. פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח מוּתָּר. וְהָכָא אַתָּ מַר. פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח אָסוּר. הֵן דְּתֵימַר. מוּתָּר. בְּמָבוֹי. וְהֵן דְּתֵימַר. אָסוּר. בַּחֲצַר הַשּׁוּתָפִין. וְהָתַנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי חָצֵר יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה בֶחָצֵר כָּךְ בְּנֵי מָבוֹי יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה בְמָבוֹי. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּשֶׁנָּתַן רְשׁוּת כָּאן בְּשֶׁלֹּא נָתַן רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שַׁנְיָיא הִיא בַּגַּנּוֹת שֶׁנִּיתְּנוּ לַחֲפִירָה. אָמַר רִבִּי נָסָה. וְחָרְבּוֹת לֹא נִיתְּנוּ לְהִיבָּנוֹת.
פרק קודםפרק הבא